מהו חופש בעיני?

הי לכולם,

השבוע הסתיימה לה סדנת החשיפה האחרונה לעונה זו.
יחד עם מנהלי משאבי אנוש והדרכה התעמקנו וחקרנו את השאלה מהו חופש בעיני?

כשחושבים על חופש, ישר מפליגים עם המחשבות עד תאילנד. אבל אם נותנים לזה עוד רגע, מהר מאד מגלים שהתשובה לשאלה הזו לא כ"כ פשוטה ... אז מהו חופש בעיניכם? סדנאות 'מילי' הן בדיוק המקום והמרחב לחשוב על השאלה הזו ועל רבות אחרות, לעומק.
החלק הראשון בסדנאות שלנו תמיד מוקדש להשראות. אנחנו מספרות את הסיפור האישי של צלמים פורצי דרך באומנות המודרנית, שאופן היצירה וההתנהלות שלהם קשור לנושא.

בסדנה הפעם סיפרנו על שני צלמים שמתעסקים בחופש - אחת בחופש פנימי והשני בחופש חיצוני.
לצלמת אלינור קארוצ'י יש את החופש לחשוף את עצמה ברגעים אינטימיים מחיי היומיום שלה.

היא טוענת שברגע שהיא חושפת את עצמה זה קצת כמו לספר סוד. ברגע שמספרים אותו, הוא כבר לא מאיים יותר.

ולצלם השני, ברוס גילדן, יש את החופש להסתובב ברחובות ניויורק ולהסתכל לאנשים בעיניים בלי פחד ובלי לא נעים לי ...

בחלק השני, המשתתפים קיבלו כלים פרקטיים לצילום וירדנו יחד עם הניידים לצלם את התשובה לשאלה, ברחובותיה הצבעוניים של פלורנטין.
הנה כמה מהתשובות .....

בשביל נירה שקד כפכפי אצבע של הוויאנס מסמלים חופש. חופש מדאגות.
היא ירדה לרחוב במטרה לפגוש אנשים עם כפכפי אצבע. והאמת שבת"א זה לא כזה קשה. יש תחושה שכולם בחופש :-)

דנה דגן הלכה דוקא על כיוון השלילה. בשבילה חופש זה: "אל תגידו לי מה לעשות" וכשירדנו לרחוב, היא צילמה סדרה של תמרורים שקובעים בשבילנו מה אסור/מותר לעשות.

שרון פתחה לנו את הראש עם ההשקפה שלה על חופש : עבורה שגרה היא חופש. ברגע שיש לה יותר מידי חופש היא נכנסת לחוסר שקט. ולכן היא אוהבת לדעת בדיוק מה היא צריכה לעשות, זה משחרר אותה ממחשבות מיותרות.
ועבור גל, חופש זה להיות בכאן ועכשיו: "... כשאני נוכח בכאן ועכשיו אני חושב רק על הרגע הזה. בלי הסיפורים על מה שהיה או הסיפורים על מה שיהיה. כשאני בכאן ועכשיו, אני מרשה לעצמי לעמוד על הקצה, להעז ולראות מה יקרה ...