ואם לא כיף. אז לא

ואם לא כיף .... אז לא!

"The best fashion show is definitely on the street. Always has been, and always will be" .Bill Cunningham

ביל קנינגהם. צלם אופנה שלא יוצא לנו מהראש.
אולי זה החיוך שלו שכבש אותנו יותר מהכל. בעצם זו גם הצניעות. כן. אבל גם הניצוץ שיש לו בעיניים, ההתלהבות, התשוקה, העשייה וברור, גם הצילומים שלו.

נחשפנו אליו לראשונה בסרט תיעודי בפסטיבל דוקאביב. אחרי שני משפטים שלו קלטנו שהחיוך שלו בעצם מרוח גם לנו על הפנים.
זה מדבק !!!

יצא לו לצלם כל כך הרבה אנשים לאורך כל כך הרבה שנים, אבל האנשים מעולם לא עניינו אותו. זה הבגדים שעניינו אותו יותר מהכל. הבגדים לימדו אותו על החברה ועל התרבות שלנו. למעשה הוא הגדיר את עצמו כהיסטוריון אופנה.
ברגע שקלט בגד ש"דיבר" אליו, שלף את המצלמה, צילם והמשיך הלאה ...

הוא פרסם את התמונות שלו במדור אופנה יומי שנקרא 'On the Street' במגזין הניו יורק טיימס.

היתה לו נקודה קבועה שהיה עובר בה בכל יום. הכניסה לבית הכלבו היוקרתי ברגדורף גודמן.
שם הוא היה מוצא אנשים עם סטיילינג מושקע במיוחד והוא אהב לצלם אותם.

עם השנים נוצרה מערכת יחסים בינו ובין המצולמים. הם אהבו לראות אותו מחכה להם עם המצלמה. כשלחץ על הקליק, הם ידעו שיש מי שמעריך את ההשקעה שלהם.
לאחר מותו, העורכת של ווג סיפרה ש"כולם היו מתלבשים בשביל ביל. ואם הוא היה מתעלם ממך זה היה מוות".

ביל אהב יופי ואופנה על אחרים. את הבגדים שלו הוא מעולם לא קנה. הוא קיבל אותם בירושה מחברות שלו, כשבעליהן מתו.
הוא חי בצניעות יוצאת דופן. דירת חדר עם מיטה מתקפלת, שירותים ומקלחת משותפים לכל דיירי הקומה. כסף לא עניין אותו בכלל. מבחינתו החופש שלו היה בעל ערך עליון ועל זה הוא לא התפשר.
החופש לעלות על האופניים בכל בוקר, עם מצלמה על הכתף ולצאת אל הלא נודע. לפתוח חיישנים, להתמסר למה שקורה מסביב, להתבונן ולצלם.
מבחינתו זו המשמעות לחיים.
יום יום 40 שנה.

כשנפטר, בגיל 87, אנשי הרחוב של ניו יורק סיפרו שעכשיו, כבר אין להם עבור מי להתלבש.

ראינו את הסרט לפני חודש. הזדהינו במיוחד עם משפט אחד שביל אמר:

.“It’s not work, it’s pleasure. That’s why I feel so guilty. Everybody else does work. I have too much fun”

ככה גם אנחנו מרגישות.
מהיום הראשון שלנו בסטודיו ידענו שבאנו להנות.

באחת הסדנאות הראשונות, במהלך סיור, נתקלנו בגרפיטי הזה:

הוא הגדיר בול את מה שאנחנו מרגישות.

אז אימצנו אותו.
ואם לא כיף ... אז לא!